Psalms 142

מַשְׂכִּ֥יל לְ/דָוִ֑ד בִּ/הְיוֹת֖/וֹ בַ/מְּעָרָ֣ה תְפִלָּֽה׃

ק֭וֹלִ/י אֶל־יְהוָ֣ה אֶזְעָ֑ק ק֝וֹלִ֗/י אֶל־יְהוָ֥ה אֶתְחַנָּֽן׃

אֶשְׁפֹּ֣ךְ לְ/פָנָ֣י/ו שִׂיחִ֑/י צָ֝רָתִ֗/י לְ/פָנָ֥י/ו אַגִּֽיד׃

בְּ/הִתְעַטֵּ֬ף עָלַ֨/י׀ רוּחִ֗/י וְ/אַתָּה֮ יָדַ֪עְתָּ נְֽתִיבָ֫תִ֥/י בְּ/אֹֽרַח־ז֥וּ אֲהַלֵּ֑ךְ טָמְנ֖וּ פַ֣ח לִֽ/י׃

הַבֵּ֤יט יָמִ֨ין׀ וּ/רְאֵה֮ וְ/אֵֽין־לִ֪/י מַ֫כִּ֥יר אָבַ֣ד מָנ֣וֹס מִמֶּ֑/נִּי אֵ֖ין דּוֹרֵ֣שׁ לְ/נַפְשִֽׁ/י׃

זָעַ֥קְתִּי אֵלֶ֗י/ךָ יְה֫וָ֥ה אָ֭מַרְתִּי אַתָּ֣ה מַחְסִ֑/י חֶ֝לְקִ֗/י בְּ/אֶ֣רֶץ הַֽ/חַיִּים׃

הַקְשִׁ֤יבָ/ה׀ אֶֽל־רִנָּתִ/י֮ כִּֽי־דַלּ֪וֹתִ֫י מְאֹ֥ד הַצִּילֵ֥/נִי מֵ/רֹדְפַ֑/י כִּ֖י אָמְצ֣וּ מִמֶּֽ/נִּי׃

ה֘וֹצִ֤יאָ/ה מִ/מַּסְגֵּ֨ר׀ נַפְשִׁ/י֮ לְ/הוֹד֪וֹת אֶת־שְׁ֫מֶ֥/ךָ בִּ֭/י יַכְתִּ֣רוּ צַדִּיקִ֑ים כִּ֖י תִגְמֹ֣ל עָלָֽ/י׃